מקור משנה נזיר ד׳:ג׳
3 הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְנָזִיר, וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים, הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים, אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים, תִּסְפֹּג מַכַּת מַרְדּוּת:
פירוש פירוש קצר על נזיר ד׳:ג׳
3 שמירט, או שסיפסף. כלומר, שעקר את השערות, או שחרך אותן באש, עיין בבה"א.
4 ששתי שערות סותרות וכו'. צ"ל: ששתי שערות מעכבות בו, כך שתי שערות סותרות בו, כמו שהוא בירושלמי ובבבלי.